<h1>משפטי בדיקת הריאה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף לז.</h2>
[חולין מ"ו ע"ב] האי ריאה דאושא פי' משמעת קול כשנופחין אותה אי ידעין מהיכן אושא מותבינן עלה גילה או גדפא או רוקה אי מבצבצא ההיא מיד מחמת הנפיחה בידוע שיש שם נקב שהרוח יוצא משם וטרפה ואי לא ידעינן מהיכן אושא דפעמים שאין אדם יכול להבחין לשמיעת האוזן מהיכן קול יוצא מיתינן משכלתא דמיא בפושרי ומותבינן לכלו ריאה בגויהון וכל מקום שיהיה שם נקב יבצבצו המים וחמימי חמימי לא משום דמטרשי לה פי' מקשין אותה כאבן ואם אין נקב בעליון ויש נקב בתחתון מתקרע העליון מפני שהוא קלוש ומים קרים (מתרין) [מותחין] אותה כשמקשה אלא בדקינן לה בפושרין אי מבצבצא טרפה ואי לא כשרה דתתאה אינקיב עילאה לא אינקיב והאי דאושא זיקא דביני ביני הוא והרוח יוצא מבפנים דרך נקב ואינו יכול לצאת חוץ מפני קרום העליון שמגין והולך הרוח בין שני הקרומות לכך משמעת קול וכדמותבינן ריאה במנא דמיא פושרי בהדי כבדא מותבינן לה בגווה משום דכבד מצלול הריאה למטה ובפני עצמה צפה היא על פני המים ואין המים מכסים אותה ולא תבדק יפה אי נמי יתלה בה דבר שיכבדנה ויצללינה למטה והפשר זה כהפשר המים בימות הקיץ שנשתנו בבית קצת אחר שנשאבו כדמוכחינן לקמן. ריאה שיבשה מקצתה וכל שכן כולה עד שהיא נפרכת בצפורן טרפה אע"ג דגבי אוזן יבשה של בכור דהוי מום אמרינן איזו היא יבשה כל שאם תנקב ואינה מוציאה טפת דם ולא אמר עד שהיא נפרכת בצפורן דהתם גבי אוזן בכור דשליט בהו אוירא ורוח ואויר מבאיש את המכה ומקלקלת הילכך כל דלא מפקא דמא לא הדרא בריא הכא גבי ריאה כיון דלא שליט בה אוירא הדרא בריא עד שתתפרך בצפורן.
